<h1>סמ"ג לאוין סימן רפ"ד</h1>
<h2>דף קלז:</h2>
שנינו בתחילת מסכת פאה (מ"א) אילו דברים שאין להם שיעור הפאה והביכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה, ומביאה עוד בחגיגה פרק קמא (ו' ב') ובפרק ראשית הגז (חולין קל"ז ב'), ושונה אחרי כן אין פוחתים לפאה מששים אף על פי שאמרו אין לפאה שיעור הכל לפי גודל השדה ולפי רוב העניים ולפי רוב הענבה [נ"א הענווה], פירוש מן התורה אין להם שיעור ואפילו בשיבולת אחת יצא ידי חובתו אבל מדבריהם אין פחות מאחד מששים בין בארץ בין בחוצה לארץ כדאיתא במסכת חולין (שם), ומוסיף על האחד מן הששים לפי גודל השדה ולפי רוב העניים ולפי ברכת הזרע כי גרגירי תבואה וענבים הכל נקרא ענבה וכן שנינו בפרק ששי דפאה (מ"ז) ענבה של שעורין (ע"פ ר"ש מ"א), כיצד שדה שהיא קטנה ביותר שאם הניח ממנה אחד מששים אינו מועיל לעני הרי זה מוסיף על השיעור, וכן אם היו העניים מרובים מוסיף, ואם זרע מעט ונתברך ואסף הרבה מוסיף לפי הברכה (ע"פ רמב"ם מתנ"ע פ"א הל' ט"ו).
